חוק היקס

חוק היקס (Hick's Law), הידוע גם בשם חוק היקס-היימן, קובע כי זמן קבלת ההחלטה גדל ככל שמספר האפשרויות לבחירה עולה. החוק, על שם הפסיכולוגים הבריטים וויליאם הייק וריי היימן, משמש רבות בתחום חוויית המשתמש (UX) כדי לפשט ממשקים, לצמצם את העומס הקוגניטיבי ולשפר את קצב התגובה של המשתמשים על ידי צמצום מספר האפשרויות המוצגות בכל שלב. העיקרון המרכזי:

• ככל שיש יותר אפשרויות, כך המוח צריך לעבד יותר מידע, מה שמאריך את הזמן שלוקח להחליט.
• העלייה בזמן קבלת ההחלטה אינה לינארית; היא גדלה בצורה לוגריתמית עם הוספת האפשרויות.

דוגמאות ליישום:

• עיצוב אתרים ואפליקציות:
  • שימוש בתפריטי ניווט מופשטים או היררכיים כדי להציג פחות אפשרויות בכל שלב.
  • חלוקת אפשרויות מרובות לקטגוריות כדי להקל על הבחירה.
  • צמצום מספר השדות בטפסים כדי לזרז את תהליך יצירת החשבון.
  • הפחתת מספר הבחירות במסכי קופה כדי להגביר את שיעור ההמרה.
  • פישוט תהליכי ההרשמה והכניסה לאפליקציות (למשל, באמצעות כניסה יחידה).

היתרונות של יישום החוק:

• ממשק אינטואיטיבי:המשתמשים מרגישים פחות מוצפים ומוצאים את דרכם בקלות רבה יותר. 
• זמן תגובה מהיר יותר:המשתמשים מקבלים החלטות מהר יותר. 
• שיפור שביעות רצון:משתמשים נוטים יותר להישאר באתר או באפליקציה כשהחוויה פחות מייגעת. 

בגדול, חוק היקס מדגיש את החשיבות של פשטות וארגון היררכי בעיצוב, ומסייע למעצבים ליצור מוצרים דיגיטליים יעילים ומוצלחים יותר.